Tosafot Rosh HaShanah 11a – תוספות ראש השנה יא.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּתִשְׁרִי עֲתִידִין לִיגָּאֵל. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל. תַּנְיָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁבְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית א׳:י״א} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁהָאָרֶץ מוֹצִיאָה דְּשָׁאִים וְאִילָן מָלֵא פֵּירוֹת הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תִּשְׁרִי וְאוֹתוֹ הַפֶּרֶק זְמַן רְבִיעָה הָיְתָה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְצִימֵּחוּ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ב׳:ו׳} וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁבְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית א׳:י״ב} וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע וְעֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁהָאָרֶץ מְלֵיאָה דְּשָׁאִים וְאִילָן מוֹצִיא פֵּירוֹת הֱוֵי אוֹמֵר זֶה נִיסָן וְאוֹתוֹ הַפֶּרֶק זְמַן בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף שֶׁמִּזְדַּוְּוגִין זֶה אֵצֶל זֶה שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ס״ה:י״ד} לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וְגוֹ׳. וְאִידַּךְ נָמֵי הָא כְּתִיב עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי הָהוּא לִבְרָכָה לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב. וְאִידַּךְ נָמֵי הָא כְּתִיב עֵץ פְּרִי הָהוּא כדר׳כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דא״רדְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (לְקוֹמָתָן) נִבְרְאוּ לְדַעְתָּן נִבְרְאוּ לְצִבְיוֹנָן נִבְרְאוּ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ב׳:א׳} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם אַל תִּקְרֵי צְבָאָם אֶלָּא צִבְיוֹנָם. ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁבְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ אָבוֹת שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א ח׳:ב׳} וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כׇּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים בֶּחָג יֶרַח שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ אֵיתָנֵי עוֹלָם. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי אֵיתָן לִישָּׁנָא דְּתַקִּיפֵי הוּא כְּדִכְתִיב {במדבר כ״ד:כ״א} אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְאוֹמֵר {מיכה ו׳:ב׳} שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה׳ וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ וְאוֹמֵר {שיר השירים ב׳:ח׳} קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים בִּזְכוּת אָבוֹת מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת בִּזְכוּת אִמָּהוֹת. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁבְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים א ו׳:א׳} וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִיו בְּיֶרַח שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ זִיוְתָנֵי עוֹלָם. (וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב) בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים הָתָם דְּתַקִּיפֵי בְּמִצְוֹת. וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב בְּחֹדֶשׁ זִיו הַהוּא דְּאִית בֵּיהּ זִיוָא לְאִילָנֵי דְּאָמַר רַב יְהוּדָה ^אהַאי מַאן דִּנְפַק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דִּמְלַבְלְבִי אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִיסֵּר מֵעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם. מ״דמַאן דְּאָמַר בְּנִיסָן נוֹלְדוּ בְּנִיסָן מֵתוּ מ״דמַאן דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ בְּתִשְׁרִי מֵתוּ שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ל״א:ב׳} וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם שֶׁאֵין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר הַיּוֹם וּמָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר הַיּוֹם הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי לְלַמֶּדְךָ שהקב״השֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ג:כ״ו} אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק מְנָלַן כְּדִכְתִיב {בראשית י״ח:י״ד} לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ אֵימַת קָאֵי אִילֵּימָא בְּפֶסַח וְקָאָמַר לֵיהּ בַּעֲצֶרֶת בְּחַמְשִׁין יוֹמִין מִי קָא יָלְדָה אֶלָּא דְּקָאֵי בַּעֲצֶרֶת וְקָאָמַר לֵיהּ בְּתִשְׁרִי אַכַּתִּי בְּחַמְשָׁה יַרְחֵי מִי קָא יָלְדָה אֶלָּא דְּקָאֵי בְּחַג וְקָאָמַר לַהּ בְּנִיסָן. אַכַּתִּי בְּשִׁיתָּא יַרְחֵי מִי קָא יָלְדָה תָּנָא אוֹתָהּ שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת הָיְתָה סוֹף סוֹף כִּי מַדְלֵי מָר יוֹמֵי טוּמְאָה בָּצְרִי לְהוּ. אָמַר מָר זוּטְרָא אֲפִילּוּ למ״דלְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִין שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל א א׳:כ׳} וַיְהִי לִתְקוּפוֹת הַיָּמִים מִיעוּט תְּקוּפוֹת שְׁתַּיִם וּמִיעוּט יָמִים שְׁנַיִם. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה מְנָלַן א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָתְיָא פְּקִידָה פְּקִידָה אָתְיָא זְכִירָה זְכִירָה כְּתִיב בְּרָחֵל {בראשית ל׳:כ״ב} וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וּכְתִיב בְּחַנָּה {שמואל א א׳:י״ט} וַיִּזְכְּרֶהָ ה׳ וְאָתְיָא זְכִירָה זְכִירָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה דִּכְתִיב {ויקרא כ״ג:כ״ד} שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה. פְּקִידָה פְּקִידָה כְּתִיב בְּחַנָּה {שמואל א ב׳:כ״א} כִּי פָקַד ה׳ אֶת חַנָּה וּכְתִיב בְּשָׂרָה {בראשית כ״א:א׳} וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין מְנָלַן דִּכְתִיב {תהלים פ״א:ד׳} תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר (בַּכֵּסֶא) לְיוֹם חַגֵּנוּ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא וְגוֹ׳מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ברכות י׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים רכ״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רכ״ו:א׳

בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים – רבי יהושע מודה בהא ברוב ספרים ואע״פ שהתחילו המכות מניסן דמשפט המצרים י״ב חדש כדתנן בעדיות (פ״ב משנה י) מ״מ לא פסקה עבודה עד תשרי. לקומתן לדעתם לצביונם – צביונם לשון יופי כמו לעטרת צבי (ישעיהו כח) דדרך בהמה חיה ועוף כשגדלים [גדלים] בנוי בכח בדעת ובקומה וכל זה היה במעשה בראשית בתחלת יצירתם וכולהו נפקי מדכתיב צבאם. שנולדו בו זיותני עולם – דאע״ג דאייר קרי ליה זיו ל״ק מידי כדפי׳ בריש פירקין (ר״ה ב: ד״ה בחדש זיו). את מספר ימיך אמלא – בסוף החולץ (יבמות דף נ. ושם) אמר אלו שני דורות. אלא דקאי בחג וקאמר לה בניסן – סוגיא דשמעתא מוכח דבתשרי נמול אברהם אבינו דבפרק השוכר את הפועלים (ב״מ דף פו:) אמר בשלישי של מילה באו אצלו מלאכים ואז נאמר לו למועד אשוב אליך כעת חיה ובפרקי דרבי אליעזר נמי אמרינן דביוה״כ נמול א״א והשתא הא דאמר בחג לאו דוקא דשני ימים לפני החג הוה כיון דנמול ביוה״כ ואע״ג דמשמע הכא למועד ראשון הכי קאמר למועד ראשון אחר החג זה דקיימא ביה דכאילו קיימי בחג דמי כיון דלא הוה בו כי אם שני ימים לפניו [א] ולמאי דמסקינן דיולדת לשבעה יולדת למקוטעין לא הוה צריך לשנויי שנה מעוברת היתה דכי מדלית נמי ימי טומאה טבלה נמי בליל חמישי לחג ואפשר דילדה ביום אחרון של פסח אלא משום דאמרינן בסדר עולם ובמכילתא בפרשת ויסעו בני ישראל מרעמסס (אמרי׳) דבט״ו בניסן נולד יצחק [ומיהו פליגי אדהכא דקאמר נמי בט״ו בניסן דבר הקב״ה עם אברהם בט״ו בניסן באו מלאכים לבשרו] ורבי מאיר שליח צבור יסד במעריב של פסח ומצות אפה ויאכלו בלילי חג פסח ואמרי׳ בבראשית רבה לושי ועשי עוגות הדא אמרת שפסח היה וכל הני לא ס״ל דלמועד אשוב אליך כעת חיה אמועד ראשון אלא כלומר למועד כזה שהוא פסח וכן תרגם אונקלוס כעת חיה כעת דאתון קיימין והשתא הא דכתיב בפרשת מילה אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת (בראשית יז) ואמרינן [במדרש תנחומא] מלמד שסרט לו סריטה בכותל דלשנה האחרת על כרחך דבט״ו בניסן נאמר ובו ביום נמול ובו ביום באו מלאכים בשנה זו תימה דכל הני דאמרי בתשרי הוה היכי מקיים ההוא קרא דלמועד הזה בשנה האחרת ואיך יתכן לומר שנצטוה בפסח ולא נמול עד תשרי והלא זריזין מקדימין למצות ועוד הכתיב בעצם היום הזה (שם) בו ביום שצוהו מל ואומר ר״ת דהני דאמרי בתשרי סבירא להו כרבי יהושע דאמר בניסן נברא העולם ולהכי הדר לפסח שנה אחרת למועד הזה היינו למועד אחר דביום הכפורים אמר לו וקרוב לסוכות כלומר למועד הזה ראשון של שנה אחרת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון